בימים אלו, כאשר הרשת רועשת וגועשת סביב התבטאויות של מספר רבנים ביחס לקהילה הלהטבקי"ת, חשוב לי יותר מתמיד להעלות על הכתב את נושא הזהות המינית.

אפתח בגילוי הדעת שפרסמה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, אודות ההתבטאויות כנגד הקהילה הלהטבקי"ת:

"הסתדרות הפסיכולוגית בישראל (הפ"י), כגוף הוותיק במדינה, המאגד בתוכו את מרבית הפסיכולוגים בישראל, מבקשת להשמיע בקול נחרץ ורם את התנגדותה אל מול אמירות של אנשי ציבור מן העת האחרונה אשר כוללות התייחסות לבני ובנות הקהילה הלהט"בית

כ"סוטים" וכ"נכים הזקוקים לטיפול פסיכולוגי".

מזה עשורים רבים שהעמדה המקובלת על הגופים המובילים בתחום בריאות הנפש בעולם ובארץ היא כי זהות להט"בית אינה תוצר של הפרעה פסיכולוגית, אינה משקפת קלקול של הנפש ואינה מהווה סטייה. היפוכו של דבר, זהות להט"בית מהווה חלק משונות טבעית

בתכונות או מרכיבים בסיסיים של האישיות. כל ניסיון לטעון אחרת הוא הטעיית הציבור ועומד בניגוד מוחלט להבנה המדעית והטיפולית את נפש האדם כפי שהתגבשה בעשורים של מחקר וניסיון קליני. בהקשר זה הפ"י אף פרסמה כבר בעבר (2000) נייר עמדה בנושא "טיפולי המרה" ואשר יש בו התייחסות רלוונטית לנושא.

יתרה מזאת, לאמירות כאלה, במיוחד כשהן מגיעות מצד דמויות משמעותיות בתחום הציבורי (מחנכים, רבנים וכד') עלולה להיות השפעה הרסנית על צעירים ובוגרים להט"בים ועל בני משפחותיהם עד כדי מצבי סיכון, עקב מצוקה נפשית העלולה להיווצר בקרב בעלי זהות להטב"ית בעקבות היחס החברתי והתרבותי לו הם זוכים כמו למשל בגין האמירות האחרונות. ציבור הפסיכולוגים בישראל יוצא כנגד התבטאויות חסרות אחריות מסוג זה ומתנגד בכל תוקף לניסיון לקשור אותן בידע המקצועי המנחה את עבודתנו.

כציבור פסיכולוגים, הפ"י תשמח מאוד להשתתף בשיח הציבורי בנושא, לחלוק את הידע הרב שהצטבר בתחום בכדי לפוגג ככל האפשר את הפחדים והחששות שמבוססים על חוסר היכרות וחוסר ידע, ולעזור לציבור להכיר חלקים שונים בקרבו תוך הושטת יד וקירוב לבבות."

אמשיך במספר הבהרות ביחס למושגים בסיסיים:

נטייה מינית היא אחד ממרכיבי הזהות המינית. הגדרה המתייחסת להיבטים שונים במיניות  האדם

• זהות ביולוגית- נקבעת על פי המבנה הפיזיולוגי איברי המין והרבייה, המבנה הגנטי וההורמונאלי .
• זהות מגדר – התחושה הפנימית כגבר או  כאישה
• התנהגות מגדרית – מאפיינים הנחשבים לגבריים או נשיים -שפת גוף, מקצוע , לבוש ועוד
• נטייה מינית – למי אני נמשכ /ת ? במי אני מתאהב /ת?
• התנהגות מינית – עם מי אני מקיים יחסי מין ? איך אני מקיימת יחסי מין?

המתבגר הלהטב"ק מתמודד בתחילת גיבוש זהותו הלהטבקי"ת עם בעיות נוספות, מעבר לאלה הנורמטיביות לגיל ההתבגרות (חברתיות ופסיכולוגיות כאחד) . בעיות אלה ואחרות אינן נובעות מהזהות הלהטבקי"ת עצמה, אלא מהיחס כלפי הלהטבקי"ם על ידי החברה ועל ידי  עצמם. עיצוב האקלים החברתי, ובתוכו התייחסות חיובית להומוסקסואליות כאחד מהביטויים הלגיטימיים של המיניות האנושית , הוא מסר חיוני להטרוסקסואלים ולהומוסקסואלים כאחד. צעירים הנמצאים בתהליך הגילוי העצמי של נטייה מינית הומוסקסואלית זקוקים למידע אמין על התופעה, להיכרות עם מודלים בוגרים חיוביים של חיים מאושרים, מודלים של זוגיות חד מינית והיכרות עם צעירים אחרים כמותם. הם זקוקים ליחס חיובי ומעודד מצד כלל  האנשים המשמעותיים בחייהם ולא רק במסגרת  המשפחה, כדי שיוכלו לקבל את עצמם.

אם כך, מה כדאי לעשות בהתמודדות\ מפגש עם מתבגר להטב"ק:

• להעביר לבני נוער מסר כי הומוסקסואליות אינה קללה אלא עוד ביטוי של אינטימיות ומיניות האדם .
• לראות את המלחמה בהומופוביה ובאפליה כנגד הומוסקסואלית כאתגר ולהגיב על כל גילוי הומופובי.
• להיות מודע לכך שלעיתים קשיים ומצוקות שאתם מזהים אצל בני הנוער יכולים להיות קשורים לנושא הזהות והנטייה המינית. עצם העלאת האפשרות הזו כמקור לקושי מספיקה ויכולה לפתור את תחושת המצוקה .
• לא להניח מראש שכל קשר זוגי הוא בהכרח הטרוסקסואלי ולהשתמש בשיחות עם מתבגרים בשפה ניטרלית עד כמה שאפשר, או בכל האופציות הקיימות, לדוגמה " האם יש לך קשר? "
• לתמוך ברגשותיהם של המתבגרים ולהעריך אותם אם הם משוחחים עמכם על הנטייה המינית שלהם.
• לא לעודד מתבגרים ולהאיץ בהם לצאת מהארון בפני הוריהם. הם צריכים לעשות זאת בקצב שלהם , מכיוון שהם אלה שיצטרכו לחיות עם התוצאות ולא אתם.
• לקרוא על הנושא וללמוד עליו ככל האפשר לפני שמשוחחים עם מתבגרים. וודאו שהמידע שלכם מעודכן. הפנו את המתבגרים לביבליוגרפיה המציגה הומוסקסואליות באור חיובי .
• אמצו מדיניות שאינה מפלה. מדיניות הכוללת בתוכה התייחסות לנטייה מינית העומדת במקום שווה להתייחסות לגזע, מין, דת ועוד.
• אם קשה לכם, את הפנו המתבגר/ת למישהו אשר יכול לתמוך, ובו בזמן עבדו על הסטריאוטיפים והדעות הקדומות של עצמכם בנושא זה. הבעיה היא הומופוביה ולא הומוסקסואליות.

המקורות למידע בפוסט זה נלקחו מאתר של עמותת חוש"ן: https://www.hoshen.org/

ומאתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: https://www.psychology.org.il/