טיפול רגשי במתבגרים

תוכן עניינים

טיפולבמתבגרים |אביטל רותם טיפול פסיכולוגי

טיפול רגשי במתבגרים

תקופת גיל ההתבגרות מוגדרת כתקופת מעבר בין הילדות התלותית אל הבגרות המספקת את צרכי עצמה. המעבר מילדות לבגרות נחווה כמצב של עמימות וחוסר בהירות. תקופה זו מאופיינת בשינויים רבים בחיי הנער והנערה. תחילתו מתרחשת בעקבות שינויים פיסיולוגיים- הורמונאליים וסופו נקבע בעיקר על ידי גורמים חברתיים ותרבותיים. השינויים מוצאים ביטוי בתחומים הגופניים, רגשיים, קוגניטיביים, משפחתיים וחברתיים. שלבי ההתפתחות אינם אחידים ואצל כל נער ההתפתחות הפיסית, הפסיכולוגית, הקוגניטיבית והחברתית יתקיימו בשלב אחר לאורך תקופת ההתבגרות.

שינויים ברמה הפיסית- ברמה הפיסית גופו של המתבגר מתפתח ומשתנה מגוף של ילד לגוף של בוגר. השינויים המשמעותיים מוצאים ביטוי בשינויים הורמונאליים, בצמיחה לגובה, במבנה הגוף והתפתחות אברי המין.

שינויים ברמה הרגשית- בתקופת ההתבגרות ישנה הרחבה של טווח הרגשות. לקשת הרגשות יצטרפו רגשות חדשים הכוללים גם רגשות של אהבה רומנטית ומינית ותהליכים רגשיים הכרוכים בגיבוש זהות מינית. השינויים ההורמונאליים, יחד עם הסערות הנפשיות העולות מתוך התשוקה העמוקה להתנסות באהבה מינית, רומנטית ובוגרת, מביאה לכך שעולמם הרגשי של מתבגרים נחווה פעמים רבות בעוצמה, קיצוניות ודרמטיות. נראה פעמים רבות שינויים תכופים במצב הרוח וחוסר יציבות רגשי.

הקשיים הרגשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות: השינויים המשמעותיים שעוברים המתבגרים בתקופה זו , מביאים לחוויה פנימית סוערת וחוסר יציבות, מה שמביא לקשיים רגשיים כמו: חוסר שביעות רצון מהעצמי, מהמראה החיצוני, שיפוטיות וביקורת עצמית, חשש מדחייה חברתית, רגישות גבוהה, קוצר רוח וחוסר סבלנות, פחדים וחרדות בתהליך גיבוש הזהות המינית, התמודדות עם דחפים מיניים עזים, תסכול מיני וחרדות סביב התנסויות מיניות ראשונות, תחושת בדידות, ניתוק ותלישות בשל הפרידה הרגשית ההדרגתית מההורים, חשש לאבד שליטה בהתנהגות, חשש לאכזב הורים, חשש לא להצליח בחיים ופחד לאבד שפיות או ממוות. קשיים ולבטים סביב יחסים זוגיים, קושי ובלבול למצוא משמעות לחיים, קושי לגבש זהות ערכית, מוסרית וסגנון חיים מתאים.

שינויים ברמה הקוגניטיבית- ההתפתחות ברמה הקוגניטיבית מתייחסת למעבר מחשיבה קונקרטית ליכולת לתפוס ולהבין מושגים מופשטים. ישנו עיסוק בנושאים כמו קיומיים ופילוסופיים כמו טיבם של יחסים בין בני אדם, פוליטיקה ומוות.

שינויים ברמה ההתנהגותית- המתבגר נתון בשלב ביניים במסגרתו בו זמנית יופיעו התנהגויות ילדותיות, אימפולסיביות, אגוצנטריות וחסרות אחריות, לצד מצבים בהם ינהג ביותר שיקול דעת ואחריות, יפתח בהדרגה יכולות גבוהות יותר של תקשורת בוגרת, מבחינה רגשית ומילולית.

שינויים ברמה המשפחתית- השינויים החלים במתבגר משפיעים על המשפחה כולה ומצריכים התארגנות מחדש, מבחינת מבנה, תפקידים וגבולות. בשלב זה המשימה ההתפתחותית הינה לעבור מילדות לבגרות, מתלות בעולם המבוגרים לעצמאות. על מנת לצלוח את המשימה, המתבגר מפתח יחס מתנגד ומתמרד כלפי הוריו, שכן, אין הוא יכול לחוש בוגר במחיצתם. עליו להתכחש לתפקידם כהורים, על מנת שיוכל להשתחרר מתפקידו כילד. פעמים רבות תהליך זה מלווה בשינוי קיצוני של היחס כלפי ההורים. ההורים בשלב זה מאבדים את מקומם כדמויות יודעות כל שיש לסור למרותן, אנו רואים ביטויים של בוז, סלידה וזלזול כלפיהם, התנהגות מתמרדת, מתנגדת ותסכול ביחס לתלות הכלכלית והרגשית בהם.

שינויים ברמה הרוחנית- בשלב זה מתרחבת המודעות העצמית. ההתבוננות העצמית מאפשרת גיבוש של מערכת אישית של אמונות וערכים. ההיפרדות מתפיסת ההורים ככל יכולים, מאלצת את המתבגר לחפש עוגן אחר של ביטחון בחייו וצורך לבדוק במה הוא עצמו מאמין. תהליך זה כרוך בחיפוש רוחני ואידיאולוגי, באמצעות קריאה, לימוד, הצטרפות לקבוצות אידיאולוגיות שונות כמו ארגונים התנדבותיים, פוליטיים או תנועות נוער. נראה גם מתבגרים אשר התפתחותם הרוחנית מתבטאת בהתקרבות לדת, או הצטרפות לכתות שונות.

שינויים ברמה החברתית- השינויים בתפיסת ההורים והמשפחה מביאים את המתבגר לתור אחר קבוצת השתייכות אחרת. בדרך כלל מדובר בקבוצת בני גילו, קבוצת השווים. בתוך קבוצה זו הוא יכול לחוות את עצמו כבוגר ועצמאי. קבוצת השווים מספקת למתבגר סביבה תומכת אשר מרגיעה את החרדה שלו כי השינויים שעובר אינם נחלתו הבלעדית, אלא משותפים לכל בני גילו ובכך מסופקת לו חוויה של נורמאליות. קבוצה זו הופכת להיות המדד באמצעותו המתבגר שופט את עצמו ומעצם השתייכותו לקבוצה הוא גם גוזר את הערכתו העצמית. עם זאת, ההשתייכות לקבוצת השווים אינה תמיד פשוטה ובמקביל למרד בהורים, היא מאלצת את המתבגר ללמוד כיצד לנהוג בקונפורמיות ולהתייחס לחבריו באופן נאות, על מנת שלא יפלט מהקבוצה.

 

קבוצת המתבגרים היא אחת מקבוצות האוכלוסייה הצורכות כמות רבה יותר של טיפולים נפשיים. הסיבה העיקרית כרוכה בתכנים רגשיים העולים בעוצמה בשלב התפתחותי זה. שאלות של דימוי עצמי על רקע התפתחות מינית וגופנית, יצרית ורגשית, חברתית ואינטלקטואלית. אצל חלק מהמתבגרים הקושי מתבטא בסערות ואצל חלקם בדכדוך, דכאון, מחשבות אובדניות ואף אקט אובדני.

הטיפול הפסיכולוגי במתבגרים מחייב מיומנויות טיפוליות ספציפיות. מטפלים קליניים המטפלים במתבגרים צריכים להיות יצירתיים, בעלי ידע מתאים בתיאוריה של טיפול במתבגרים ואמפתיים לשלב ההתפתחותי בו הם מצויים. פעמים רבות מתבגרים מסרבים להודות בחולשתם, הם אינם מודעים לכך שזקוקים לעזרה, מתייחסים למבוגרים בחשדנות ורגישים מאוד לחוסר אותנטיות. מתוך האפיונים הפסיכולוגיים והחברתיים של המתבגרים, ניתן להבין כי לא תמיד המטרות העומדות במחשבתו של ההורה או המטפל, דומות לאלה של המתבגר עצמו. הפער הזה בין הציפיות והמטרות שיש למבוגרים, לעומת הציפיות של מתבגרים, יחד עם חוסר רגישות למאפיינים הייחודיים של המפגש הטיפולי עם מתבגר, מביא לכישלון בטיפול במתבגרים. רגישות ומודעות גדולות יותר למאפייני תקופת ההתבגרות, תגביר את סיכויי הטיפול לאורך זמן ואף תוביל להצלחתו.

 

קשיים הוריים בהתמודדות עם מתבגרים:

הורים למתבגרים מוצאים את עצמם במערבולת של גיל ההתבגרות הסוער. על מנת לאפשר למתבגר לחוש נאהב מבלי שיהיה מרצה וצייתן ושיהיה לו ביטחון כי יכילו אותו גם כאשר הוא אינו במיטבו, הוריו נדרשים לספק לו נוכחות רגשית יציבה ורציפה, זאת יחד עם הנכונות לסבול ולהכיל את התנהגויותיו הקשות. להילחם על הקשר עמו, למרות הצדדים האישיותיים הבלתי מחמיאים המתגלים בתוכו. תפקיד ההורים בשלב זה הוא לספק מעיין עמוד שדרה חיצוני אשר יספק יציבות למתבגר אשר נמצא בתקופה המאופיינת בשינויים וחוסר יציבות. במקביל לשינויים שחווים המתבגרים, גם הוריהם נדרשים לערוך שינויים מורכבים אשר מקשים עליהם פעמים רבות בסיפוק הנוכחות היציבה הנדרשת למתבגר. ההורים נאלצים לעבור תהליך פסיכולוגי במסגרתו עליהם להיפרד מילדם הקטן והאהוב, להסתגל לשינויים החלים בו ולהכירו מחדש, כאדם בוגר. בנוסף, הם מוצאים את עצמם בחוויה קשה של התרחקות המתבגר מהם, מרגישים דחויים וחסרי אונים מול התנהגויותיו חסרות הרסן והעוצמות הרגשיות המוטחות בהם מצדו. הקשיים של ההורים מזמנים פעמים רבות התמודדות באמצעות נטישה רגשית והעדר גבולות, ההורים מעדיפים להימנע מקונפליקטים עם ילדם, לא שמים לו גבולות ומאפשרים לו לנהוג באופן חסר אחריות. לעיתים הם יוצרים הרמוניה מלאכותית והופכים ל"חברים" של המתבגר, תוך ויתור על התפקיד ההורי, מתוך חוסר היכולת לשאת את הקונפליקט מולו. במקרים קיצוניים נוצר אף מצב של היפוך תפקידים בו המתבגר הופך לבעל הסמכות וההורה חסר אונים מולו.

מתי פונים לטיפול?

פעמים רבות עולה קושי להבחין בין הסערות הטבעיות של גיל ההתבגרות, לבין קשיים רגשיים המצריכים התערבות מקצועית. להלן מספר קריטריונים אשר עשויים להצביע על כך שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי:

  • בעיות התנהגות אשר מוצאות ביטוי בהתנהגות עוברת חוק, נשירה ממסגרות, מעורבות באירועי אלימות, הן דוגמא למצוקה רגשית, ו/או חסך במסגרת המציבה למתבגר את הגבולות החיוניים להתפתחותו.
  • המיניות המתפתחת בגיל ההתבגרות מהווה מקור למבוכה ובלבול ולא כל בני הנוער יצליחו להתמודד עם האתגר שמציבה בפניהם ההתפתחות המינית. במקרים מסוימים התחום המיני מלווה בקושי משמעותי המצריך פנייה לטיפול, כמו מצבים של קושי בגיבוש זהות מינית, נטייה מינית, מצבים של פגיעה מינית, או התנהגות מינית לא מותאמת.
  • העובדה שיכולותיהם הקוגניטיביות של מתבגרים לא הבשילו במלואן ויכולתם להעריך סיכונים, להימנע מאימפולסיביות ולקבל החלטות שקולות טרם התפתחה דיה, יחד עם העובדה שהם מאוד פגיעים ללחץ חברתי, הופכת אותם לקבוצת סיכון להתנהגויות של הרס עצמי. התנהגויות של הרס עצמי מהוות בחלק ניכר מהמקרים גם ביטוי לקושי רגשי אשר לא מובע במילים. התנהגויות של הרס עצמי יכולות לבוא לידי ביטוי בפציעה עצמית, הפרעות אכילה, התמכרות לחומרים משני תודעה, נהיגה בשכרות ועוד.
  • בגיל ההתבגרות ההשתייכות לקבוצת השווים הופכת לחלק המרכזי בחייו של המתבגר. קשיים חברתיים בדמות בידוד חברתי, הסתגרות, נסיגה חברתית, הפיכה למוקד לפגיעות חברתית, חרם ועוד, הם סיבה לפנות לסיוע של טיפול פסיכולוגי.
  • גיל ההתבגרות מתאפיין בסערות רגשיות הנחוות לא אחת כחסרות פרופורציה ומועצמות. סערות אלה הינן חלק טבעי מהתהליך ההתפתחותי. יחד עם זאת, כאשר מתבגר חווה מצוקה רגשית משמעותית וממושכת, אשר פוגעת בתפקודו במישור הלימודי או החברתי, סביר להניח שמדובר בקשיים החורגים מהקשיים הסטנדרטיים הכרוכים בתקופת ההתבגרות. חשוב לציין כי חלק מהמתבגרים מבטאים מצוקה באופן ישיר וחלק יביעו אותה באמצעים עקיפים כמו בעיות פסיכוסומטיות, הסתגרות והפגנת המצוקה תוך כדי הכחשתה.

סרטון של דר טל איך לשכנע מתבגרים להגיע לטיפול