[av_textblock size=" font_color=" color="]
חרדה

חרדה היא תגובה טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסוימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית אשר פוגעת באיכות החיים, אז נתייחס אליה כאל הפרעת חרדה.

הפרעת חרדה בנויה בראש ובראשונה מפחד. לעיתים מקור הפחד הוא ממצב או אובייקט ידועים וברורים, כמו פחד מקהל, פחד מבחינות או פחד מטיסות ולעיתים מקור הפחד נובע דווקא ממקור פנימי ולא ברור, כמו במקרה של התקפי חרדה. הפחד אינו המרכיב היחיד. לחרדה פנים רבות והיא מסבה סבל רב.

מרכיבי החרדה:

המרכיב הרגשי: המרכיב הרגשי הוא בעיקר של פחד, של תחושה שעלינו לברוח, גם אם איננו יודעים לאן ואיך. כאשר הפחד חריף, מופיעה גם תחושת חוסר אונים והניסיון להשיג שליטה מנסה לפצות על כך, אך ללא הצלחה.

המרכיב המחשבתי: חרדה מאופיינת במחשבות שחורות, מקיפות וכוללניות. דאגות, מחשבות קטסטרופליות שהכול עומד להיות רע ושחור, שדבר נוראי עומד לקרות. המחשבות מציפות ולא נותנות מנוח, לעיתים במהלך היום, לעיתים במהלך התקפים ולעיתים לפני השינה. המחשבות יכולות להציף אותנו לפעמים בבת אחת כמו במהלך התקף חרדה, אז אנו בטוחים שאנו הולכים למות או שנלקה בליבנו, או שהן יכולות ללוות אותנו במהלך היום, ברמה נמוכה, אך מציקה.

המרכיב הגופני: הסימנים הגופניים של חרדה רבים ומגוונים. בין הנפוצים שבהם: תחושת מתח בשרירים, הזעה, דפיקות לב, לחץ בחזה ובבטן, רעד, כאבי ראש, בטן או גב, זרמים בידיים וברגליים ועוד. קשה לשלוט בתחושות הגופניות.

המרכיב ההתנהגותי: הנטייה הטבעית הינה להתרחק ממה שמפחיד אותנו ולכן ננסה להימנע מלבוא עמו במגע. אנשים חרדים משתדלים לא לבוא במגע עם גורם הפחד, כך לדוגמא אנשים עם פוביה ימנעו מלבוא במגע עם האובייקט המפחיד, גם אם המשמעות היא להימנע ממגעים חברתיים, או לוותר על הצעות אטרקטיביות הכוללות מגע עם משהו מפחיד (כמו למשל ויתור על משרה בכירה הכרוכה בהרבה טיסות), אנשים עם פוסט טראומה ימנעו מכל מה שעשוי להזכיר את הטראומה ואנשים הסובלים מהתקפי פניקה עשויים להימנע מיציאה מהבית או מהגעה למקומות בהם חוו את ההתקף בעבר. ההימנעות מרגיעה לזמן קצר, אך לטווח ארוך היא מסבה נזק, משום שהיא מחמירה את החרדה והופכת אותה לעמידה בפני טיפול.

הפרעות חרדה הינן ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב אוכלוסייה בריאה ומתפקדת.

הגורמים לחרדה הינם פסיכולוגים- אישיות, אירועי חיים וסגנון חיים, או גורמים פיסיולוגיים- תורשה, תהליכים כימיים במוח ועוד. לעיתים נראה שילוב של גורמים משני הסוגים.

סוגי חרדות:

התקפי חרדה– מוכר גם בשם התקפי פניקה או הפרעת פניקה. משמעות השם נובעת מתגובת בהלה חריפה המתרחשת שוב ושוב ללא סכנה מציאותית אובייקטיבית. מדובר באירועים פתאומיים וחוזרים בהם מופיעים מרכיבי החרדה. אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, חווים אפיזודות של בהלה, במהלכן הם מרגישים כאילו יש להם התקף לב או שהם עומדים להשתגע, ללא כל סיבה נראית לעין. התסמינים כוללים גם דפיקות לב, כאב או אי נוחות בחזה, הזעה, רעידות, תחושות של דקירות, שריפה פנימית, תחושה של חנק, פחד ממוות, פחד לאבד שליטה ועוד. התקפי חרדה מופיעים בדרך כלל עם אגורפוביה (הימנעות ממקומות בהם המילוט עלול להיות קשה בעת ההתקף), או גוררים אחריהם היווצרות אגורפוביה.

חרדה כללית– מאופיינת על ידי דאגנות יתר מוגזמת ובלתי מציאותית. מוקד הדאגה עשוי להשתנות ולרוב המיקוד הוא על נושאים כמו עבודה, כספים ובריאות. הדאגנות יכולה להיות גם סביב עניינים הקשורים בשגרת היום יום כמו סידורים, מטלות, איחור לתורים שנקבעו ועוד. הביטויים הפיסיולוגיים של חרדה כללית יכולים להיות רעידות, כאבי שרירים, מתח כללי, בעיות שינה, כאבי בטן וסחרחורות.

פוביה פשוטה- פוביה ספציפית– מצב בו אדם סובל מתגובת פחד ובהלה חריפים ומוגזמים לאובייקט או למצב מסוים, שאינם מעוררים תגובות כאלה בקרב רוב האוכלוסייה. לדוגמא, פוביה מחיות (עכבישים, כלבים ), פחד גבהים (טיסות, מעליות, מגדלים), מצבים רפואיים (זריקות, רופא שיניים) ועוד. רמת הפחד אינה הולמת את המצב ותגובת הסובלים מהפוביה אינה הגיונית. פחד כזה עשוי להוביל להימנעות ממפגש עם אותו אובייקט או מצב מפחיד.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית- OCD– האובססיביות באה לידי ביטוי בהפרעה זו על ידי מחשבות עקשניות שאינן פוסקות, המשקפות חרדה או פחדים מוגזמים. אובססיות אופייניות מתייחסות לדאגה מהידבקות בזיהום, חששות הנוגעים להתנהגות בלתי הולמת או התנהגות אלימה. האובססיות מובילות את הסובל מהפרעה זו לקומפולסיה- טקסים או התנהגויות טקסיות, כמו: נטילת ידיים, אגירת חפצים, או חזרה על ביטויים, אשר מיועדים להפחית את החרדה הנגרמת מהאובססיה. ביצוע הטקסים מנטרל את החרדה הנגרמת מהמחשבות האובססיביות , אלא שההקלה הינה זמנית בלבד. הקומפולסיות מוטמעות בשגרת היומיום ואינן תמיד קשורות במישרין למחשבה האובססיבית, לדוגמא, אדם בעל מחשבות תוקפניות עשוי לספור מרצפות במדרכה בניסיון להקל על מחשבותיו. האובססיות הנפוצות הן מחשבות הנוגעות לזיהום, כאשר היחיד חושש ממגע עם לכלוך , חיידקים או "חפצים מלוכלכים", מחשבות עקשניות כמו האם נעלתי את הדלת, האם כיביתי את התנור, צורך קיצוני בסדר וארגון וקיימים אף מצבים בהם עולים מחשבות או דחף תוקפני, למשל לצעוק "אש" באולם קולנוע הומה.

הפרעת דחק פוסט טראומטית- PTSD– פוסט טראומה הינה תולדה של חשיפה לאירוע טראומטי כלשהו (תקיפה מינית, פיגוע, תאונת דרכים, או השתתפות בקרב). מדובר בחרדה בלתי פוסקת כתוצאה מאירוע שהיווה סכנה לחיים. ה PTSD מאופיינת בשלושה תסמינים עיקריים: הראשון הוא "התנסות מחודשת" באירוע הטראומטי- חוויה מחודשת של האירוע הבאה לידי ביטוי בהתפרצויות פתאומיות של מחשבות, זיכרונות וחלומות נשנים. התסמין השני מתייחס להתנהגות נמנעת אשר באה לידי ביטוי בהימנעות ממגע עם פעילות, מצבים ו/או שיחות שלהם קשר לטראומה. התסמין השלישי מתייחס לתחושה כללית של כהות חושים ואבדן כל עניין בסביבה עד כדי התנתקות. בנוסף לשלושת התסמינים המרכיבים את ה PTSD, נפוצות גם תופעות פסיכולוגיות כמו קשיי הרדמות, תחושת אי שקט ופגיעה בריכוז.

חרדה חברתית: מאופיינת בתחושת חרדה קיצונית ומוגזמת בכל הקשור לשיפוט על ידי אחרים, או התנהגות העלולה לגרום לתחושת מבוכה או הפיכה למקור ללעג חברתי. חרדה זו עשויה להוביל להימנעות ממצבים חברתיים שונים. תסמינים פיסיולוגיים של חרדה חברתית הם דפיקות לב, הזעה, רעידות, קיבה רגישה, שלשולים, הסמקה, בלבול ועוד. אנשים הסובלים מפוביה חברתית נוטים לרגישות לביקורת ודחייה, מתקשים להביע את עצמם וסובלים מהערכה עצמית נמוכה. הפחדים הכבדים ביותר הקשורים בהפרעה זו הם פחד לדבר בציבור או לדבר עם זרים, פחד לפגוש אנשים חדשים ופחדים הקשורים לפעילות של אכילה, שתייה או כתיבה בציבור.

מקורות החרדה בעידן המודרני: הפרעות החרדה שכיחות יותר בעידן המודרני מאשר בעבר. קיימים שלושה גורמים מרכזיים אשר משפיעים של שכיחותן של הפרעות החרדה כיום: קצב החיים המודרניים, חוסר הסכמה לגבי הערכים והסטנדרטים שעל פיהם עלינו לחיות ודרגת הניכור החברתי שלאחר המהפכה התעשייתית. קצב החיים המודרניים עלה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים, אנו מתמודדים עם תמורות טכנולוגיות וסביבתיות אשר מואצות יותר ויותר, זאת ללא יכולת מצדנו להטמיע את השינויים ולהתאים את עצמנו לסגנון החיים החדש. מצב זה יוצר חוסר אונים ולחץ. עצם השינוי במערכת הערכים והסטנדרטים מכניס גם הוא חוסר ודאות המגביר את הלחץ. התקשורת והאינטרנט מציפים אותנו במידע, אותו לא ניתן לעבד ולעכל ועלינו מוטלת המשימה להדוף את העומס המכוון אלינו מהסביבה ולמלא את חלל חיינו בתוכן ומשמעות. התמודדויות אלה לא היו אופייניות במאה הקודמת והן שינו באופן משמעותי את המאזן הנפשי של האדם בתקופתנו. חלק גדול מתופעת החרדה קשור בחוסר יכולתנו להיות מחוברים להוויה שלנו ולאנשים מסביבנו, מה שמאיים ומלחיץ אותנו. החיים אחרי המהפכה התעשייתית מאופיינים בניתוק וניכור. בהיסטוריה של המין האנושי האנשים היו מחוברים אל הטבע. בעבר המשפחה המורחבת והקהילה תפסו יותר מקום בעולמו של הפרט ואילו כיום יש לנו פחות קשר עם השכנים שלנו, עם משפחתנו, אחוזי הגירושים עולים, מה שמזעזע את יסודות המשפחה, אנו מבלים זמן רב מול צג המחשב והטלוויזיה, ישנה עלייה מתמדת בשיעור ההתמכרויות לחומרים משני תודעה, כמו גם לעבודה, לממון וצריכה. השינויים החברתיים הללו מאיימים על המסורת, מה שהביא ללידתן של תנועות פונדמנטליסטיות אשר חלקן תרגמו את המאבק במודרניזציה הגלובלית למאבק אלים וטרור. אין ספק ששילוב כל הגורמים האמורים עם התקפות טרור ומלחמות, מגבירים את החרדה, ואולי שילוב זה הוא ההסבר לשכיחותה ההולך וגובר של התופעה.

הטיפול בחרדות:

הפרעות חרדה הן אמתיות, רציניות וניתן לטפל בהן. המומחים סבורים כי הפרעות החרדה הן תולדה של שילוב בין גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביולוגיים. ניתן לסייע למרבית הסובלים מהפרעת חרדה באמצעות טיפול מקצועי, כאשר הצלחת הטיפול משתנה מאדם לאדם. יש מי שיגיב לטיפול בתוך מספר שבועות או חודשים מועט, בעוד שלאחרים תידרש לכך תקופה ארוכה יותר. על אף העובדה כי הטיפול מותאם אישית לחולה, מספר גישות סטנדרטיות הוכיחו את יעילותן. המטפלים ישתמשו באחת השיטות הללו או בשילוב של מספר שיטות.

הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים לטיפול בחרדות:

הטיפול הדינמי– גישה זו מניחה כי ישנם מקורות לא מודעים לחרדה. מדובר בהליך טיפולי ארוך טווח במהלכו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו הפנימיים והקונפליקטים הבלתי פתורים שלו. טיפול זה מביא לשיפור באיכות החיים, אך לא תמיד מספיק כדי להסיר את הסימפטומים המטרידים העולים מהפרעת החרדה. לפיכך, מומלץ לשלב יחד עם הטיפול הדינמי גישות נוספות.

טיפול התנהגותי– מטרתו של טיפול זה לשנות את ההתנהגות הבלתי רצויה ולשלוט בה. האדם לומד להתמודד עם מצבים קשים, פעמים רבות באמצעות חשיפה מבוקרת לאותם מצבים. סוג זה של טיפול נותן לאדם תחושה של שליטה בחייו.

טיפול קוגניטיבי– מטרתו של טיפול זה לשנות את דפוסי החשיבה הבלתי מועילים או המזיקים. האדם בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות. בדומה לטיפול ההתנהגותי, הפרט מעורב באופן פעיל בתהליך החלמתו ומקבל תחושה של שליטה על חייו.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי– שילוב של הטיפול ההתנהגותי יחד עם הקוגניטיבי. אחד היתרונות של גישה זו הוא שהמטופל לומד על כישורי החלמה אשר יכולים להועיל לו לאורך חייו.

טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך– טכניקות של התרגעות המסייעות לפרט לפתח יכולת להתמודד באופן יעיל יותר עם גורמי הלחץ המובילים לחרדה. כמו גם עם חלק מהתסמינים הפיסיים של החרדה.

טכניקות נוספות לטיפול בחרדות הן EMDR והיפנוזה.

הטיפול התרופתי- למרבית הפרעות החרדה יש מקור ביולוגי מסוים ולכן ניתן לטפל בהן באמצעות תרופות. טיפול תרופתי ניתן בדרך כלל בשילוב עם אחת משיטות הטיפול הפסיכולוגיות המצוינות מעלה. הטיפול התרופתי כולל תרופות נגד דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת ה SSRI. כמו כן יש שימוש בבנזודיאזיפינים, טריציקליקים, חסמי בטא ו MAOI.

למרות שיש כיום טיפולים יעילים להתמודדות עם החרדה, פחות משליש מהסובלים אינם פונים לטיפול פסיכולוגי, זאת בשל חוסר מודעות וסטיגמות לגבי הטיפול הנפשי.

הבא נרחיב מעט לגבי חרדת בחינות

חרדת בחינות:

חרדת בחינות מתבטאת באמצעות חרדת ביצעו במצבים בהם מוערכת או נבחנת יכולתו של אדם. עליה ברמת הלחץ הינה תגובה טבעית כאשר מסתכלים ומעריכים יכולת כלשהי שלנו ועל כן מצופה ולגיטימי שנחוש מידה מסוימת של חרדה. תחושת החרדה מקושרת לאפשרות שנוערך באופן שלילי. החרדה צומחת אל מול האפשרות שנכשל, אל מול הפגיעה בערך העצמי, ההערכה של אחרים וכמובן אל מול האפשרות האובייקטיבית של כישלון בבחינה.

מקורו של כל פחד הנו אבולוציוני ותפקידו לסייע לנו בהישרדות, כך שגם החרדה מפני הבחינה יכולה לעזור לנו. מחקרים מראים שרמה מסוימת של חרדה מטיבה עמנו, משום שהיא מעוררת את הגוף, המח מתחדד והביצועים משתפרים. אולם, כאשר רמת החרדה גבוהה מדי, היא עומדת בעוכרנו ולא רק שאינה תורמת לעוררות וחידוד התגובות שלנו, אלא פוגעת בתפקוד ולעיתים אף מביאה לשיתוק מוחלט.

מאפיינים של חרדת בחינות: החרדה עשויה להתעורר כתגובה לכל סוג של בחינה והיא נפוצה במיוחד בבחינות בבית הספר והאקדמיה. קיימות מגוון תופעות סביב חרדה זו, אצל חלק מהאנשים החרדה תופיע כבר בשלב בו הם מתבשרים אודות הבחינה המתקרבת, אצל אחרים, החרדה תופיע בשלב הלמידה וההתכוננות לבחינה ואצל חלק החרדה תופיע במהלך הבחינה עצמה. המופע השכיח ביותר של חרדת בחינות הינו תופעת ה"בלאק אאוט". למרות שהתכוננו היטב לבחינה ואנו שולטים בחומר, במצב של בלאק אאוט, אנו מרגישים שהמוח התרוקן ואין גישה לכל המידע שאספנו. במצב של חרדה ישנו קושי לזכור ולפתור את הבחינה. בשלב זה עולות בהיבט הקוגניטיבי מחשבות קטסטרופליות: "אני לא יודע כלום", "שכחתי הכול", "אני הולך להיכשל", "אני כישלון", "אני טיפש", "לא התכוננתי כמו שצריך"…הופעתן של מחשבות אלה לא מאפשרת כל נגישות לחומר המאופסן בזיכרון, מה שתורם לחיזוקן של אותן מחשבות שליליות.

בנוסף להיבט הקוגניטיבי, אצל רוב הסובלים מחרדת בחינות, מופיעות גם תגובות בהיבט הפיסיולוגי. תגובות פיסיולוגיות משמעותיות יכולות להיות הזעת יתר, עליה בלחץ הדם, עליה בקצב הלב ובעוצמתו, רעד ובחילה. אצל הסובלים מחרדת בחינות אשר מופיעה בשלבים מוקדמים יותר לפני הבחינה, יכולות להופיע גם תופעות פסיכוסומטיות כמו כאבי בטן, החלשות המערכת החיסונית, כאבי ראש, בעיות עיכול ועוד.

הטיפול בחרדת בחינות: ברוב המקרים, ההתערבות הטיפולית המומלצת לטיפול בחרדת בחינות, כוללת שילוב של טיפול פסיכולוגי ביחד עם ביופידבק. במקרים בהם מדובר בחרדה קשה, כזו שאף הטיפול בה מעורר חרדה בעצמו, והפגיעה בהתמודדויות היומיומיות הינה דרמטית, לדוגמא, כאשר חרדת הבחינות מתרחבת ופוגעת אף בתפקוד בשיעור רגיל בו לא מתקיימת בחינה, יש לשקול מקום להתערבות פסיכיאטרית לשם הפחתת רמת החרדה. הטיפול התרופתי בחרדה מורכב משני סוגי תרופות. הסוג הראשון כולל תרופות אנטי חרדתיות, אשר ניתנות במצבים בהם החרדה מתרחבת ומשפיעה כל הזמן. תרופות אלה מוכרות בדרך כלל כנוגדות דיכאון (ציפרלקס, פרוזק וכו'). הסוג השני כולל תרופות הרגעה שמטרתן להפחית רמת חרדה רגעית (כמו ואליום). יש לשקול היטב מתן תרופות מסוג זה לפני הבחינה, משום שהן עשויות להרדים ולעיתים הפתרון הוא ליטול אותן בשלב הלימוד לבחינה ולא בבחינה עצמה.
[/av_textblock]

[av_hr class='default' height='50' shadow='no-shadow' position='center' custom_border='av-border-thin' custom_width='50px' custom_border_color=" custom_margin_top='30px' custom_margin_bottom='30px' icon_select='yes' custom_icon_color=" icon='ue808']

[av_textblock size=" font_color=" color="]

בסרטונים הבאים הפסיכיאטר דר' אילן טל מסביר אודות חרדת בחינות

[/av_textblock]

[av_one_half first min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background_color=" src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation="]

[av_video src='https://www.youtube.com/watch?v=KYeL2fszRNc#action=share' format='16-9' width='16' height='9']

[/av_one_half][av_one_half min_height=" vertical_alignment=" space=" custom_margin=" margin='0px' padding='0px' border=" border_color=" radius='0px' background_color=" src=" background_position='top left' background_repeat='no-repeat' animation="]

[av_video src='https://www.youtube.com/watch?v=sZ_mdP3foQ0' format='16-9' width='16' height='9']

[/av_one_half][av_textblock size=" font_color=" color="]
חלק מהמידע המופיע בפרסום זה מבוסס על נתונים ומידע של הארגון האמריקאי להפרעות חרדה

להרחבה מומלץ לפנות גם לאתר בשפה האנגלית:

Anxiety Disorders Association of America ADAA
[/av_textblock]